בן שמחה ועזיז, נולד ביום ל' בשבט תרפ"ט (10.2.1929) בירושלים. למד בתלמוד-תורה "בית אהרן" ואחר-כך התחיל לעבוד בשרברבות, לעזור לפרנסת המשפחה בת תשע הנפשות. מתוך מגע עם חבריו בעבודה נודע לו על חובותיו של צעיר למולדתו ואמר לצאת להכשרה, ואחר-כך העדיף את השמירה בנשק על שלום היישוב ויצא לשרת כנוטר בהרטוב. עם פינוי התושבים והנוטרים מהיישוב המבודד בחורף תש"ח עבר לתל-אביב והתגייס עם חבריו לשירות.

משה שירת בחיל השריון והרגלים וכמקלען בגדוד בחטיבת "גבעתי" והשתתף בקרבות בדרום ובנגב, ונלחם במשלטי חתה, נגבה, עבדיס וג'וליס. במבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב, השתתף בכיבוש כאוכבה ולאחר-מכן בהתקפה על משלטי חוליקאת ושם נפל בקרב ביום י"ט בתשרי תש"ט (22.10.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.